×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) וַיַּמְלִ֩יכוּ֩ יוֹשְׁבֵ֨י יְרוּשָׁלַ֜͏ִם אֶת⁠־אֲחַזְיָ֨הוּ בְנ֤וֹ הַקָּטֹן֙ תַּחְתָּ֔יו כִּ֤י כׇל⁠־הָרִֽאשֹׁנִים֙ הָרַ֣ג הַגְּד֔וּד הַבָּ֥א בָעַרְבִ֖ים לַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיִּמְלֹ֛ךְ אֲחַזְיָ֥הוּ בֶן⁠־יְהוֹרָ֖ם מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃
And the inhabitants of Jerusalem made Ahaziah his youngest son king in his stead; for the band of men that came with the Arabians to the camp had slain all the older ones. So Ahaziah the son of Jehoram king of Judah reigned.
תרגום כתוביםמצודת ציוןמצודת דודעודהכל
וְאַמְלִיכוּ יָתְבֵי יְרוּשְׁלֵם יַת אֲחַזְיָהוּ בְרֵיהּ זְעֵירָא בְּאַתְרוֹהִי אֲרוּם כֻּלְהוֹן קַדְמָאֵי קְטָלוּ מַשִׁרְיָתָא דַאֲתָא עִם עַרְבָאֵי לְמַשִׁרְיַת פְּלִשְׁתָּאֵי וְאַפְרִיקָאֵי וּמְלַךְ אֲחַזְיָה בַּר יְהוֹרָם מְלִיךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה.
בערבים – הבי״ת הוא במקום מ״ם כמו והנותר בבשר ובלחם (ויקרא ח׳:ל״ב) ומשפטו מבשר ומלחם.
הבא בערבים – הבא מערבים אל מחנה פלשתים להלחם ביהורם כמה שכתוב למעלה.
תרגום כתוביםמצודת ציוןמצודת דודהכל
 
(ב) בֶּן⁠־אַרְבָּעִ֨ים וּשְׁתַּ֤יִם שָׁנָה֙ אֲחַזְיָ֣הוּ בְמׇלְכ֔וֹ וְשָׁנָ֣ה אַחַ֔ת מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ עֲתַלְיָ֖הוּ בַּת⁠־עׇמְרִֽי׃
Ahaziah was forty-two years old when he began to reign; and he reigned one year in Jerusalem; and his mother's name was Athaliah the daughter of Omri.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודמלבי״םעודהכל
(ב-ו) מלכות אחזיהו * – מלכים ב ח׳:כ״ה-כ״ט
בַּר אַרְבְּעִין וּתְרֵין שְׁנִין אֲחַזְיָהוּ כַד מְלַךְ וְשַׁתָּא חֲדָא מְלַךְ בִּירוּשְׁלֵם וְשׁוּם אִמֵיהּ עֲתַלְיָהוּ בַּת עָמְרִי.
בן ארבעים ושתים שנה אחזיהו במלכו – ולחשבון הזהא הוא גדול מאביו ב׳ שנים, שיהורם לא היה אלא מ׳ שנה שנאמר: בן ל״ב שנה יהורם במלכו ושמנה שנים מלך בירושליםב (דברי הימים ב כ״א:ה׳), ופרשוג חכמים (סדר עולם פרק י״ז): משנתחתןד יהושפט בן אסא עם אחאב עד שהמליךה בן בנו אחזיהוו היו מ״ב שנה, ומאותה שעה נגזר דינם שיפלוז בית דוד עם בית עמרי, ונהרגו אחזיהו מלך יהודה ויהורם בן אחאב ביד יהוא. ובשכר זה אמר הנביאח בני רביעים ישבו לך על כסא ישראל (מלכים ב ט״ו:י״ב); ומה תלמוד לומר: ויהיט כן (שם) והלא נמנים הםי, אלא זכו לְכֵּן יהיה דברי אשר יצא מפי (ישעיהו נ״ה:י״א), כן הבטיחו יונה בן אמתי, שאף על פי שנאמר לאליהו: ואת יהוא בן נמשי תמשח למלך על ישראל (מלכים א י״ט:ט״ז) אליהו לא משחו אלאיא אלישע שלח אחד מבני הנביאים (מלכים ב ט׳:א׳) והוא יונה בן אמתייב (סדר עולם פרק י״ח), לפי שהיה דבר של פורענות לאיג תלה אותה באליהו, שאין רצונו של מקוםיד בפורענותן של ישראל שנאמר: והשארתי בישראל שבעת אלפים וגו׳ (מלכים א י״ט:י״ח) וכתוב: הנמלט מחרב חזאל ימית יהוא והנמלטטו מחרב יהוא ימית אלישע (מלכים א י״ט:י״ז) וכי אלישע הרג אתטז כולם, אלא לפי שעל ידו נמשח יהוא וכל אחד ואחד יחד במקומויז.
א. בכ״י רוסטוק 32: ״זה״
ב. כך במהד׳ קירכהיים, וכ״ה בפסוק, וכעי״ז בכ״י רוסטוק 32 (״ושמנה שנה״). בכ״י מוסקבה 853, מינכן 5: ״בן שלש שנים היה במלכו ושמונים שנה מלך״
ג. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32: ״ואמרו״
ד. כך בכ״י רוסטוק 32 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853, מינכן 5: ״משכחינן״
ה. בכ״י רוסטוק 32: ״שמלך״
ו. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק חסר ״אחזיהו״
ז. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32: ״נגזר שיפל״
ח. כך במהד׳ קירכהיים. בכ״י טורינו 124 (לפי עדות קירכהיים), מוסקבה 853, מינכן 5: ״ובשכר זה אכלו הוא ובניו מלכות ישראל, שנאמר״
ט. בכ״י מוסקבה 853, מינכן 5 נוסף: ״לו״, אשגרה ממלכים ב ז׳:כ׳
י. כלומר מלכות בניו קצובה. וכעי״ז בכ״י מוסקבה 853: ״והלא פירוטים הם״ (ומעל תוקן: ״נימנים״). ובכ״י מינכן 5: ״והלא פורענות הוא״
יא. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32 חסר ״אלא״
יב. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32 חסר: ״בן אמתי״
יג. כך בכ״י רוסטוק 32. בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים: ״ולא״
יד. כך במהד׳ קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853. בכ״י רוסטוק 32, מינכן 5: ״הקב״ה״
טו. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32 (במקום ״וכתוב.. והנמלט״): ״ועזר שהנמלט״
טז. נוסף ע״פ כ״י רוסטוק 32. בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים חסר ״את״
יז. כך במהד׳ קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853: ״וכל אחד במקומו הז״ל (?) למות״. בכ״י רוסטוק 32: ״וכל אחד במקומו נהרגו״. ובכ״י מינכן 5: ״וכל אחד ואחד במקומות הן למות״
בן ארבעים ושתים שנה אחזיהו במלכו. אם יהורם אביו אכן חי ארבעים שנה, ככתוב אודותיו בן שלשים ושתים שנה יהורם במלכו ושמנה שנים מלך בירושלם (דברי הימים ב׳ כ״א:ה׳), מדוע הוא אומר על בנו שהוא מלך בן ארבעים ושתים שנה, והרי בזה ישנה הכחשה למחויבות המושכל?! לכן אומר, כי רבנו סעדיה ז״ל כבר השיב על השאלה הזאת באומרו, כי יתכן שאמו נדרה נדר לפני נישואיה על ילד שיוולד לה, והתייחס הנולד הזה לנדר ההוא. וכל עוד לא יימצא לזה יישוב סביר יותר מזה, נסתפק בזה.
בן ארבעים ושתים – ובמלכים הוא אומר בן עשרים ושתים (מלכים ב ח׳:כ״ו), הא כיצד לפי זה היה הבן גדול מאביו ב׳ שנים אלא ב׳ שנים קודם שנולד יהורם אביו נגזרה גזירה זו על בית דוד שתכלה עם בית אחאב וכן הוא אומר ומאלהים היתה תבוס׳ אחזיה וגו׳ (דברי הימים ב כ״ב:ז׳) וביום שנשא אסא את בת עמרי ליהושפט בנו נגזרה גזירה זו כך שנויה בסדר עול׳ ובתוספתא דסוטה אך בכל המקראות לא מצינו שנשא יהושפט בת עמרי אך מצאתי ויתחתן לאחאב (דברי הימים ב י״ח:א׳) ושמא זו היא אחותו שנשא ובשנת ל״א לאסא נשאה שנא׳ ובשנת ל״א לאסא מלך עמרי (מלכים א ט״ז:כ״ז), וכשנשא אסא את בתו ליהושפט בנו שנתעלה עמרי והרגו תבני צא וחשוב משנת ל״ג לאסא עד שמלך אחזיהו ותמצא מ״ב שנה ועוד כתוב אחד אומר: בשנת שתים עשרה ליורם בן אחאב מלך אחזיהו בן יהורם (מלכים ב ח׳:כ״ה) וכתוב א׳ אומר: ובשנת אחת עשרה ליורם מלך אחזיהו (מלכים ב ט׳:כ״ט). על כרחינו יהורם אביו לא מת אלא בשנת שתים עשרה ליורם בן אחאב שהרי כתיב: בשנת חמש ליורם בן אחאב מלך (מלכים ב ח׳:ט״ז) יהורם בן יהושפט (מלכים ב ח׳:ט״ז) וח׳ שנים מלך ומה שאמר שוב בשנת אחת עשרה ליורם (מלכים ב ט׳:כ״ט) לפי שמלך בחיי אביו שנה אחת לפי שהיה אביו נגוע בתחלויים קשים כמ״ש: ואחרי כל זאת נגפו י״י וגו׳ (דברי הימים ב כ״א:י״ח), וימליכו יושבי ירושלם את אחזיהו בנו הקטן (דברי הימים ב כ״ב:א׳) שנה אחת בחיי אביו וזהו דכתיב בשנת אחת עשרה ליורם (מלכים ב ט׳:כ״ט) ומה שאמר בשנת שתים עשרה ליורם (מלכים ב ח׳:כ״ה) לאחר שמת אביו אז היה שתים עשרה ליורם.
forty two years old But in II Kings (8:26), Scripture says: "twenty-two years old.⁠" How is this possible? Moreover, according to this, the son was two years his father's senior, [because Joram ascended the throne at thirty-two and died eight years later, making him forty years old upon his death,] but two years before Joram his father was born, this decree was issued upon the house of David that it would end with the house of Ahab, and so Scripture states (below verse 7): "And from God was Ahaziah's downfall, etc.⁠" and on the day that Asa took Omri's daughter for Jehoshaphat his son, this decree was issued. So it was taught in Seder Olam (ch. 17) and in the Tosefta of Sotah (12:3). But throughout Scripture we do not find that Jehoshaphat married Omri's daughter, but I did find (above 18:1): "and he allied himself in marriage with Ahab,⁠" and perhaps that was his sister that he married, and in the thirty first year of Asa he married her, as it is said in (I Kings 16:23): "And (sic) in the thirty-first year of Asa, etc. Omri reigned.⁠" And when Asa married his daughter to Jehoshaphat his son, Omri gained importance, and they slew Tibni. Figure from the thirty-first year of Asa until Ahaziah reigned, and you will find forty two years. Further, one verse states (II Kings 8:25): "In the twelfth year of Joram the son of Ahab, etc., Ahaziah the son of Joram reigned,⁠" and another verse states (ibid. 9:29): "And in the eleventh year of Joram son of Ahab, Ahaziah became king.⁠" Perforce, his father did not die until the twelfth year of Joram son of Ahab, because it is written (ibid. 8:16f.): "In the fifth year of Joram the son of Ahab, etc., Joram the son of Jehoshaphat became king, etc., and he reigned eight years.⁠" And that which Scripture states further, "In the eleventh year of Joram,⁠" is because he reigned one year during his father's lifetime since his father was smitten with severe illnesses, as it is written (above 21:18.): "And after all this, the Lord plagued him, etc.⁠" (22:1) "And the inhabitants of Jerusalem made Ahaziah, his youngest son, king,⁠" for one year during his father's lifetime, and that is what is written: "In the eleventh year of Joram.⁠" And where Scripture says: "In the twelfth year of Joram,⁠" it means that after his father died, it was the twelfth year of Joram.
בן ארבעים ושתים שנה אחזיהו במלכו1ובספר מלכים הוא אומ׳ ״בן עשרים ושתים שנה אחזיהו במלכו״ (מלכים ב ח׳:כ״ו)! ועוד, כי כל ימי יהורם אביו לא היו אלא ארבעים שנה, שכך כת׳: ״בן שלשים ושתים שנה יהורם במלכו ושמנה שנים מלך בירושלם״ (דברי הימים ב כ״א:ה׳); אם כן היאך היה בן ארבעים ושתים שנה כשמת אביו? זה לא יתכן! 2ואומר בסדר עולם (סע״ר יז): כיון שהשיא אסא בתו של עמרי ליהושפט בנו לאשה, נגזרה גזרה זו על מלכות בית דוד שתכלה עם בית אחאב. 3וכן היה, שמת אחזיהו מלך יהודה עם מלך ישראל – שהרגם יהוא – ועתליהו אם אחזיהו ראתה כי מת בנה ותאבד כל זרע המלוכה. ולפיכך, מנה ארבעים ושתים – מיום שנגזרה גזרה. ובשנת שלשים ואחת לאסא נשאה, שנאמ׳ ״בשנת שלשים ואחת שנה לאסא...מלך עמרי על ישראל״ (מלכים א ט״ז:כ״ג) – והלא קודם לכן מלך ארבע שנים (מלכים א ט״ז:ט״ו-ט״ז)! אלא רוצ׳ לומ׳: מלך מלכות שלימה על ישראל – שנתחתן עם אסא, ונתעלה, והרגו לתבני ומלך על ישראל (מלכים א ט״ז:כ״ב). ומשנת שלשים ואחת לאסא עד שמת אחזיהו מלך יהודה ארבעים ושתים שנה. כיצד? תשע שנים לאסא; ועשרים וחמש ליהושפט (מלכים א כ״ב:מ״ב) – הרי שלשים וארבע; ושמנה שנים ליהורם – הרי ארבעים ושתים. וזה המדרש הוא רחוק מאד מדרך הפשט. 4ויתכן לפרש כי יהורם חיה יותר מארבעים שנה, ולא מנה מימי מלכותו אלא שמנה שנים שמלך בחזקתו; אבל מעת שנפל ביד הערביים (דברי הימים ב כ״א:ט״ז-י״ז) ונפל גם כן בחליים (שם פס׳ י״ח-י״ט) לא מנו לו ימי מלכותו. והמליכו אחזיהו בנו תחתיו בחייו מעת שנפל אביו 5והלך בלא חמדה, 6והיו עשרים שנה. וכשהמליכוהו בחיי אביו היה בן עשרים ושתים – וזהו שאמ׳ במלכים ״בן עשרים ושתים שנה אחזיהו במלכו״ – וכשמת אביו היה בן ארבעים ושתים; 7ולא מלך אחר שמת אביו אלא שנה אחת.
8ושם אמו עתליהו בת עמרי – בת אחאב היתה כמו שכת׳ למעלה (דברי הימים ב כ״א:ו׳), אלא שיחס אותה לאבי אביה. וכן ״ותבאנה אל רעואל אביהן״ (שמות ב׳:י״ח) – שהיה אבי אביהן.
1. ובספר מלכים וכו׳. השוו דבריו שם.
2. ואומר בסדר עולם וכו׳. על מדרש זה עיינו בהערות שבסדר עולם רבה מהדורת מיליקובסקי. והשוו המיוחס לתלמיד רס״ג והמיוחס לרש״י.
3. וכן היה וכו׳. מכאן ואילך הוא ביאורו של רד״ק לדברי סדר עולם. וראו מה שכותב על כך מיליקובסקי שם.
4. ויתכן לפרש וכו׳. על הפסוק במלכים הוא כותב שכך הוא ״הפירוש הנכון״. היעב״ץ בביאורו לסדר עולם רבה על-אתר טוען שדברי רד״ק ״בטלים וכלים מאליהם״, אך לתוכן טענותיו הוא מפנה לספרו ״אם לבינה״, שלא הגיע לידינו. בקשר לזה, ראוי להזכיר את היגדו של היעב״ץ (שם פרק יט אות א) – במסגרת טענתו החריפה על פירוש אחר של רד״ק – ש״כל הפורש מדס״ע [=דברי סדר עולם] כפורש מן החיים״.
5. והלך בלא חמדה. על פי דברי הימים ב כ״א:כ׳.
6. והיו עשרים שנה. עד שמת יהורם אביו.
7. ולא מלך אחר שמת אביו אלא שנה אחת. ר״ל: מה שכתוב שמלך אחזיהו שנה אחת, הן בפסוקנו הן בספר מלכים, פירושו לאחר שמת אביו.
8. ושם אמו וכו׳. דיבור זה חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק. השוו דבריו למלכים ב ח׳:כ״ו ד״ה ״ושם אמו״. והשוו רשב״ם ופירושו הארוך של הראב״ע על הפסוק בספר שמות.
Ahaziah was forty-two years old when he became king. But in the book of Kings it says, “Ahaziah was twenty-two years old when he became king” (2 Kings 8:26)! Moreover, his father Jehoram’s entire lifespan was only forty years, for the text says as follows: “Jehoram was thirty-two years old when he became king, and he reigned in Jerusalem eight years” (1 Chronicles 21:5)—so how could [Ahaziah] have been forty-two years old when his father died? That would be impossible! It says in Seder Olam (17): “Once Asa married off his son Jehoshaphat to Omri’s daughter, this decree was issued—that the royal family of David be wiped out along with the house of Ahab.” And that is what happened: King Ahaziah of Judah died together with the king of Israel—for Jehu killed them—and then Athaliah, Ahaziah’s mother, saw that her son was killed and she killed off all the potential royal heirs. So that is why the text counts forty-two—from the time the decree was issued. [How so?] It was in the thirty-first year of Asa that [Jehoshaphat] married [Omri’s daughter]. For the text says, “In the thirty-first year of King Asa of Judah, Omri became king over Israel” (1 Kings 16:23)—yet he had already reigned for four years prior (1 Kings 16:15–16)! What it means, rather, is that he became king in the full sense: he married into the family of Asa, grew in stature, and killed Tibni and reigned over Israel (1 Kings 16:22). And from the thirty-first year of Asa until King Ahaziah of Judah died there are in fact forty-two years. How so? Nine years of Asa; twenty-five of Jehoshaphat (1 Kings 22:42), for a total of thirty-four; and eight years of Jehoram, for a total of forty-two. But this midrash is very far from the plain sense. It is possible to explain that Jehoram lived for more than forty years, but for purposes of [counting] the duration of his reign, the text only counts the eight years during which he ruled at full strength. It does not, however, count toward his reign the years from the time he fell in the hands of the Arabs (2 Chronicles 21:16–17) and also fell ill (ibid. vv. 18–19). In fact, his son Ahaziah was made king in his place while his father [Jehoram] was still alive—at the time of Jehoram’s fall, after which he continued on having lost all desire (ibid. 21:20)—and those years totaled twenty. So it was when they made Ahaziah king during his father’s lifetime that he was twenty-two—that is the meaning of the assertion in Kings, “Ahaziah was twenty-two years old when he became king”—and it was when his father died that he was forty-two. And he only reigned for one year after his father’s death.
His mother’s name was Athaliah daughter of Omri. She was Ahab’s daughter, as the text says above (2 Chronicles 21:6); but it relates her to her father’s father. The same is true for: “They then returned to their father Reuel” (Exodus 2:18)—for Reuel was their father’s father.
בן ארבעים ושתים שנה – שנויה בסדר עולם שהמנין הזה הוא לצמיתת מלכות עמרי על כל ישראל אשר היתה ע״י שנשא יהושפט את בתו לאשה כמ״ש שם ויתכן שנשאה שנה אחת לפני מלוך עמרי על כל ישראל ובעבור היות אחזיה מזרעו קרה לו שנהרג עם מלך ישראל על ידי יהוא ולזה תלה מלכותו בצמיתת מלכות עמרי.
בת עמרי – ולמעלה נאמר שיהורם אביו נשא בת אחאב ויהושפט אבי אביו נשא בת עמרי ויתכן שעמרי גדלה ונקראת בתו אף כי בני בנים הם הבנים.
בן ארבעים ושתים – זה דבר שא״א כלל, דהא כל ימי יהורם אביו לא היה רק ארבעים שנה ואיך היה בנו במותו בן ארבעים ושתים? ובמלכים כתוב בן עשרים ושתים שנה אחזיהו במלכו, וחז״ל בס״ע ובתוספתא אמרו שר״ל ארבעים ושתים ממלכות אחאב, שנגזר עליו שיכלה עם זרע עמרי. וזה דרש, והקרוב אצלי, במה שיש עוד סתירה, שבמלכים (ב׳ ח׳:כ״ה) בשנת י״ב ליורם בן אחאב מלך אחזיהו, ושם (ט׳:כ״ט) ובשנת אחת עשרה שנה ליורם מלך אחזיה, ופרשתי שם כי תכף כשחלה יורם המחלה החזקה המלך אחזיה תחת אביו, וזה היה בשנת י״א ליורם בן אחאב, ושנה שאח״ז שמת יורם אביו, המלך שנית להנהיג מלכות בפ״ע, וזה היה בשנת י״ב ליורם בן אחאב. ולפ״ז נראה ששני הפסוקים פה, פסוק א׳ ופסוק ב׳ מדובקים, וימלוך אחזיה בן יהורם מלך יהודה בן ארבעים – שאחזיה מלך בעת שיהורם אביו היה בן ארבעים, שהוא מה שמלך בחיי אביו בעת תכפו החולי שאז היה יורם בן ארבעים וימלך אחזיה תחתיו, ועפ״ז יאמר ושתים שנה אחזיהו במלכו (מלך בירושלים), ושנה אחת מלך בירושלים – שבצד אחד בעת מלכו שהיה בחיי אביו מלך שתי שנים, ובצד אחד מלך רק שנה אחת שהוא מה שמלך שנית אחרי מות אביו, ויותר יתכן זה במ״ש למעלה (א׳ ח׳:ל״ב), להראות שדרך סופרנו שהמלה האחרונה מן פסוק האחרון תמשך על פסוק הראשון, כמ״ש ואחיו וזכר ומקלות הוליד, ששעורו וזכר ומקלות, ומקלות הוליד, עיי״ש בארך בכמה ראיות, ושכ״כ הרשב״ם על ואחות לוטן תמנע. וכן כאן שיעורו וימלוך אחזיה בן יהורם מלך יהודה, יהורם מלך יהודה בן ארבעים – ר״ל שאז היה אביו בן ארבעים, ומ״ש מלך בירושלים נמשך גם למעלה ושתים שנה במלכו מלך בירושלים, ר״ל מצד התחלת מלכותו בחיי אביו, ושנה אחת מלך מצד מלכותו בעצמו.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודמלבי״םהכל
 
(ג) גַּם⁠־ה֣וּא הָלַ֔ךְ בְּדַרְכֵ֖י בֵּ֣ית אַחְאָ֑ב כִּ֥י אִמּ֛וֹ הָיְתָ֥ה יוֹעַצְתּ֖וֹ לְהַרְשִֽׁיעַ׃
He also walked in the ways of the house of Ahab; for his mother was his counselor to do wickedly.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״גמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

אוֹף הוּא אֲזַל בְּארְחָתֵיהּ (ס״א בְּאָרְחָת) אֱנָשֵׁי בֵּית אַחְאָב אֲרוּם אִמֵיהּ הֲוַת מְמַלְכָא יָתֵיהּ לְאִתְחַיָבָא.
כי אמו היתה יועצתו להרשיע – באר בזה כי סבת עשותו הרע בעיני י״י היה רשע אמו ורשע בית אחאב אשר היו יועצים לו אחר מות אביו.
גם הוא הלך – ר״ל שהוא בהנהגת עצמו הלך בדרכי בית אחאב, וזה היה בעצת אמו, וגם אחר שמלך עשה הרע בעיני ה׳ בהנהגת הכלל וזה היה בעצת יועציו שהיו מבית אחאב, והם יעצוהו למשחית.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״גמלבי״םהכל
 
(ד) וַיַּ֧עַשׂ הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה כְּבֵ֣ית אַחְאָ֑ב כִּי⁠־הֵ֜מָּה הָיוּ⁠־ל֣וֹ יוֹעֲצִ֗ים אַחֲרֵ֛י מ֥וֹת אָבִ֖יו לְמַשְׁחִ֥ית לֽוֹ׃
And he did that which was evil in the sight of Hashem, as did the house of Ahab; for they were his counselors after the death of his father, to his destruction.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

וַעֲבַד דְבִישׁ קֳדָם יְיָ הֵיכְמָה דַעֲבָדוּ אַנְשֵׁי בֵּית אַחְאָב מְטוּל דְאִנוּן הֲווֹן לֵיהּ מְמַלְכִין בָּתַר דְמִית אֲבוֹי לְחַבֵּל לֵיהּ.
למשחית לו – וכאומר עצתם לא היו לטובתו כ״א להשחיתו.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודהכל
 
(ה) גַּ֣ם בַּעֲצָתָם֮ הָלַךְ֒ וַיֵּ֩לֶךְ֩ אֶת⁠־יְהוֹרָ֨ם בֶּן⁠־אַחְאָ֜ב מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֗ל לַמִּלְחָמָ֛ה עַל⁠־חֲזָאֵ֥ל מֶלֶךְ⁠־אֲרָ֖ם בְּרָמ֣וֹת גִּלְעָ֑ד וַיַּכּ֥וּ הָרַמִּ֖ים אֶת⁠־יוֹרָֽם׃
He walked also after their counsel, and went with Jehoram the son of Ahab king of Israel to war against Hazael king of Aram at Ramoth-gilead; and the Arameans wounded Joram.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

אוֹף בְּמִלְכַתְהוֹן אֲזַל וְהַלִיךְ עִם יְהוֹרָם בַּר אַחְאָב מַלְכָּא דְיִשְרָאֵל לִקְרָבָא עַל חֲזָאֵל מַלְכָּא דַאֲרָם בְּרָמוֹת גִלְעָד וּקְטָלוּ אֲרַמָאֵי יַת יוֹרָם.
ויכו הרמים – כמו הארמים הרבה מקומות חסר אל״ף כגון לעמשא תומרו ופעמים האל״ף נוספת בתיבה כגון איתן האזרחי (תהלים פ״ט:א׳), כמו הזרחי ואל״ף של ואחותי באזניכם (איוב י״ג:י״ז).
and the Arameans smote Joram – Heb. הָרַמִּים, like הָאֲרַמִּים. In many places the "aleph" is missing, as for instance (II Sam. 19:14): "And to Amasa you shall say (תֹמְרוּ).⁠" And sometimes the "aleph" is added to a word, for instance (Ps. 89:1): "Ethan the Ezrahite (הָאֶזְרָחִי),⁠" like הַזַּרְחִי, [descendant of Zerah], and the "aleph" of (Job 13:17): "and to my speech (וְאַחְוָתִי) in your ears.⁠"
1ויכו הרמים – חסר אל״ף, כמו ״הארמים״. 2וכן ״מבית הסורים״ (קהלת ד׳:י״ד).
1. ויכו הרמים וכו׳. גם דיבור זה חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שאף הוא מתוספותיו של רד״ק.
2. וכן ״מבית הסורים״. כך בספר השרשים ערך ״אסר״.
And ha-Rammim wounded. This elides an alef: it is equivalent to “ha-Arammim (=the Arameans). The same is true for mi-bet ha-surim (=from prison; Eccl 4:14).
הרמים – כמו הארמים באלף.
גם בעצתם הלך – הם היו מייעצים אותו וגם הוא הלך בעצתם ושמע להם.
גם – מה שהלך למלחמה על חזאל היה ג״כ בעצתם, כי היה לו ללמוד מזקנו שנתחרט על מה שהלך עם אחאב למלחמה על ארם, וגם אחרי שהכו הארמים את יורם והי״ל למהר לשוב לביתו, לא חש ע״ז וירד לראותו ולבקרו ביזרעאל. ומ״ש כי המכים – במ״ב (ח׳:כ״ח) מן המכים, ופירש עזרא שר״ל שלכן לא נשאר ברמה להתרפא שם כי הארמים המכים נשארו ברמה, שהגם ששרי המלך היו ברמה כמש״ש ט׳ א׳, גם ארם היה קרוב לשם, כמו שנראה שם פי״ד.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל
 
(ו) וַיָּ֜שׇׁב לְהִתְרַפֵּ֣א בְיִזְרְעֶ֗אל כִּ֤י הַמַּכִּים֙ אֲשֶׁ֣ר הִכֻּ֣הוּ בָרָמָ֔ה בְּהִלָּ֣חֲמ֔וֹ אֶת⁠־חֲזָהאֵ֖ל מֶ֣לֶךְ אֲרָ֑ם וַעֲזַרְיָ֨הוּ בֶן⁠־יְהוֹרָ֜ם מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה יָרַ֡ד לִרְא֞וֹת אֶת⁠־יְהוֹרָ֧ם בֶּן⁠־אַחְאָ֛ב בְּיִזְרְעֶ֖אל כִּי⁠־חֹלֶ֥ה הֽוּא׃
And he returned to be healed in Jezreel of the wounds which they had given him at Ramah, when he fought against Hazael king of Aram. And Azariah the son of Jehoram king of Judah went down to see Jehoram the son of Ahab in Jezreel, because he was sick.
מקבילות במקראתרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת דודעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

וְתָב לְאִתַּסָאָה בְּיִזְרְעֶאל אֲרוּם מָחַיָא דִמְחוֹהִי בְּרָמָתָא בַּאֲגָחוּתֵיהּ עִם חֲזָאֵל מַלְכָּא דַאֲרָם וַעֲזַרְיָהוּ בַּר יְהוֹרָם מְלִיךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה נְחַת לְמֶחֲמֵי יַת יְהוֹרָם בַּר אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל אֲרוּם מְרַע הוּא.
כי המכים אשר יכוהו ארמים. רוצה לומר: מן המכים והוא ריבוי של ׳מכָה׳, על דרך לשון זכר, וכבר הזכרתיו בעבר.
כי המכים אשר הכוהו – פתרון מן המכים וכן ועזריהו בן יהורם – זה אחזיהו וכן הוא אומר ואחזיהו מלך יהודה ירד לראות את יורם (מלכים ב ט׳:ט״ז).
because of the smiters who smote him כִּי הַמַּכִּים. The meaning is: מִן הַמַּכִּים, because of the smiters, and so it is in II Kings (8:29).
and Azariah the son of Jehoram This is Ahaziah, and so Scripture states (ad loc.): "and Ahaziah the son of Joram went down to see Joram.⁠"
1כי המכים – שֵם, 2כמו ״המכות״, 3כלומ׳: כי צריך היה להתרפא בעבור המכות.
ועזריהו בן יהורם מלך יהודה4הוא אחזיהו מלך יהודה, ושני שמות היו לו.
1. כי המכים וכו׳. גם דיבור זה נראה תוספת ממה שחסר בכת״י פריס ומינכן.
2. כמו ״המכות״. בדבריו למלכים ב ח׳:כ״ט ד״ה ״מן המכים״ הוא מוסיף שלשון היחיד של ״מכים״ היא ״מכֶה״, בסגו״ל.
3. כלומ׳ כי צריך היה וכו׳. אין רד״ק מסביר את תחביר הפסוק. אולי ״כי״ הוא כמו ״בעבור״; אך בספר השרשים ערך ״כי״ אין רד״ק מזכיר אפשרות כזאת. בפסוק המקביל במלכים ב ח׳:כ״ט כתוב ״מן המכים״ במקום ״כי המכים״.
4. הוא אחזיהו וכו׳. כך הוא נקרא בספר מלכים שם.
Because ha-makkim. This is a noun, akin to ha-makkot (=the wounds). [The phrase] means: because he had to recover from the wounds.
And King Azariah son of Jehoram of Judah. He is the same as King Ahaziah of Judah: he had two names.
להתרפא ביזרעאל – באל״ף אחר עי״ן.
בהלחמו – ברוב הספרים החי״ת בשוא ופתח.
כי המכים – הוא מקרא קצר וכאלו אמר כי כאבו לו המכים וכו׳ ולזה הי׳ צריך לרפואה.
ועזריהו – הוא אחזיה ולמעלה קראו יהואחז ובשלש השמות הי׳ נקרא.
ירד לראות – ר״ל לבקרו בחליו.
מקבילות במקראתרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת דודהכל
 
(ז) וּמֵאֱלֹהִ֗ים הָֽיְתָה֙ תְּבוּסַ֣ת אֲחַזְיָ֔הוּ לָב֖וֹא אֶל⁠־יוֹרָ֑ם וּבְבֹא֗וֹ יָצָ֤א עִם⁠־יְהוֹרָם֙ אֶל⁠־יֵה֣וּא בֶן⁠־נִמְשִׁ֔י אֲשֶׁ֣ר מְשָׁח֣וֹ יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה לְהַכְרִ֖ית אֶת⁠־בֵּ֥ית אַחְאָֽב׃
Now the downfall of Ahaziah was of God, in that he went to Joram; for when he had come, he went out with Jehoram against Jehu the son of Nimshi, whom Hashem had anointed to cut off the house of Ahab.
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל
וּמִן קֳדָם יְיָ הֲוַת תּוּסְקְפַת אֲחַזְיָהוּ לְמֵיתֵי לְוַת יְהוֹרָם וְכַד אֲתָא נְפַק עִם יְהוֹרָם לְוַת יֵהוּא בַּר נִמְשִׁי דְרַבְּיֵהּ אֵלִיָהוּ עַל פּוּם מֵימְרָא דַייָ לְשֵׁיצָאָה יַת בֵּית אַחְאָב.
תבוסת – פתרון עירבוב כמו מתבוססת בדמיך (יחזקאל ט״ז:כ״ב).
downfall Heb. תְּבוּסַת. The meaning is confusion, like (Ezek. 16:6): "wallowing (מִתְבּוֹסֶסֶת) in your blood.⁠"
1תבוסת אחזיהו2כמו ״מהומה״ – וכן ״יום מהומה ומבוסה״ (ישעיהו כ״ב:ה׳) – כלומ׳: מאלהים היתה מהומה לאחזיהו שיבא אל יורם, כדי שיפל עמו.
1. תבוסת אחזיהו וכו׳. דיבור זה חסר בכת״י פריס ומינכן, ובכן סביר שגם הוא מתוספותיו של רד״ק.
2. כמו ״מהומה״, וכן ״יום מהומה ומבוסה״ וכו׳. על הפסוק בישעיהו ובספר השרשים ערך ״הים״ מפרש רד״ק ״מהומה״ מענין ״שבר״; ועל הפסוק שם הוא מפרש ״מבוסה״ מענין ״רמיסה וגיאול״ (ובשורש שלו הוא מפרש ״גאל״ מענין לכלוך). בספר השרשים ערך ״בוס״ הוא מפרש ״מבוסה״ מענין בזיון, והוא מדמה לכך את המשמעות של רמיסה וגיאול. כאן, ככל הנראה, הוא מדמה את המובן של ״תבוסה״, שהוא ענין בזיון, רמיסה וגיאול, למובן של ״מהומה״, שהוא ענין שבר. לשונו בביאור פסוקנו בערך ״בוס״ היא ברורה יותר: ״שם בלבו ללכת אל יורם, ובהליכה ההיא היתה תבוסתו – שלא נהג בו יהוא מנהג מלך, אלא בזהו, ואמר לעבדיו: ׳גם אותו הכֻהו אל המרכבה׳ (מלכים ב ט׳:כ״ז)״. ובתרגום: ״תסקפת״, שהוא ענין סיבתיות (השוו התרגום לדברי הימים ב י׳:ט״ו על ״נסבה״). ובמיוחס לרש״י: ״עירבוב״.
The tevusah of Ahaziah. This is akin to mehumah (=degradation), as in “a day of mehumah and mevusah(Isa 22:5). [The verse] means: God prompted Ahaziah’s degrading visit to Jehoram, so that he would die with him.
ומאלהים היתה תבוסת אחזיהו – רוצה לומר: רמיסת אחזיהו והשחתתו או ירצה בזה לכלוכו והתגאלו בדמו.
תבוסת – מלשון בסיסה ורמיסה כמו כפגר מובס (ישעיהו י״ד:י״ט).
ומאלהים היתה – מה׳ באה רמיסת אחזיה ולזה נחן בלבו לבוא אל יורם ומזה באה לו המיתה.
ומהאלהים – שזה היה בהשגחה שיאבד עם בית אחאב כי אמו היתה מביתו.
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל
 
(ח) וַיְהִ֕י כְּהִשָּׁפֵ֥ט יֵה֖וּא עִם⁠־בֵּ֣ית אַחְאָ֑ב וַיִּמְצָא֩ אֶת⁠־שָׂרֵ֨י יְהוּדָ֜ה וּבְנֵ֨י אֲחֵ֧י אֲחַזְיָ֛הוּ מְשָׁרְתִ֥ים לַאֲחַזְיָ֖הוּ וַיַּהַרְגֵֽם׃
And it came to pass, when Jehu was executing judgment upon the house of Ahab, that he found the princes of Judah, and the sons of the brothers of Ahaziah, ministering to Ahaziah, and slew them.
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל
וַהֲוָה כַד אִדַיַן יֵהוּא עִם בֵּית אַחְאָב וְאַשְׁכָּח יַת רַבְרְבֵי יְהוּדָה וּבְנֵי אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ מְשַׁמְשִׁין לַאֲחַזְיָהוּ וְקַטְלִנוּן.
ובני אחי אחזיהו – ומה שלא נאמר ואחי אחזיהו לפי שנהרגו בימי יהורם אביהם כדכתיב לעיל ויעלו ביהודה ויבקעוה ולא נשאר בן כי אם אחזיהו קטן בניו (דברי הימים ב כ״א:י״ז).
and the sons of Ahaziah's brothers He does not mention Ahaziah's brothers because they were slain in the days of Joram their father, as it is written (above 21:17): "And they marched upon Judah and split it, etc., and no son was left to him except Jehoahaz, the youngest of his sons.⁠"
ובני אחי אחזיהו משרתים לאחזיהו1הוא שאמ׳ במלכים ״ויהוא מצא את אחי אחזיהו״ – רוצ׳ לומ׳: בני אחיו – ״ויאמר מי אתם״ וכו׳ 2״ונרד לשלום בני המלך ובני הגבירה״ (מלכים ב י׳:י״ג). וכן אמ׳ הנה ״משרתים לאחזיהו״, כלומ׳: היו הולכים לעבודת אחזיהו לעזור לבני מלך ישראל.
1. הוא שאמ׳ במלכים וכו׳. השוו דבריו שם.
2. ונרד לשלום בני המלך ובני הגבירה. בני אחי אחזיהו הם שענו כך ליהוא כשבאו לעזור לבני אחאב ואיזבל.
And the sons of Ahaziah’s brothers, acting in the service of Ahaziah. This refers to what is described in Kings: “Jehu came upon the brothers of Ahaziah”—meaning the sons of his brothers—“and said ‘Who are you?’ [And they replied: ‘We are the brothers of Ahaziah], and have come to ensure the safety of the sons of the king and the sons of the queen mother’” (2 Kings 10:13). For here as well, when it says “acting in the service of Ahaziah,” it means that they were going on behalf of Ahaziah to help the sons of the king of Israel.
כהשפט – במדוייקים בכ״ף.
כהשפט – כאשר עשה משפט מות לבית אחאב.
משרתים לאחזיהו – אשר היו משרתים לאחזיה.
וימצא – הוא פי׳ למש״ש שמצא בדרך את אחי אחזיהו, דהיינו בני אחיו, כי אחיו נהרגו כולם כנ״ל פסוק א׳.
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת דודמלבי״םהכל
 
(ט) וַיְבַקֵּשׁ֩ אֶת⁠־אֲחַזְיָ֨הוּ וַֽיִּלְכְּדֻ֜הוּ וְה֧וּא מִתְחַבֵּ֣א בְשֹׁמְר֗וֹן וַיְבִאֻ֣הוּ אֶל⁠־יֵהוּא֮ וַיְמִיתֻ֒הוּ֒ וַֽיִּקְבְּרֻ֔הוּ כִּ֤י אָֽמְרוּ֙ בֶּן⁠־יְהוֹשָׁפָ֣ט ה֔וּא אֲשֶׁר⁠־דָּרַ֥שׁ אֶת⁠־יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה בְּכׇל⁠־לְבָב֑וֹ וְאֵין֙ לְבֵ֣ית אֲחַזְיָ֔הוּ לַעְצֹ֥ר כֹּ֖חַ לְמַמְלָכָֽה׃
And he sought Ahaziah, and they caught him, now he was hiding in Samaria, and they brought him to Jehu, and slew him; and they buried him, for they said, "He is the son of Jehoshaphat, who sought Hashem with all his heart.⁠" And there was none of the house of Ahaziah that had power to hold the kingdom.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל
וּתְבַע יַת אֲחַזְיָהוּ וַאֲחָדוֹהִי וְהוּא מִטַמַר בְּשׁמְרוֹן וְאַתְיוֹהִי (ס״א וְאַיְתוּהִי) לְוַת יֵהוּא וְקַטְלוֹהִי וּקְבָרוֹהִי אֲרוּם אֲמָרוּ בְּרֵיהּ דִיהוֹשָׁפָט הוּא דִי תְּבַע יַת דְחַלְתָּא דַייָ בְּכָל לִבֵּיהּ וְלָא אִית לְבֵית אֲחַזְיָהוּ גְבַר דִי לֵיהּ חֵילָא לְמֵיחַד מַלְכוּתָא.
ויבקש את אחזיהו וילכדוהו והוא מתחבא בשומרון – א״ר לוי שהיה קודר אזכרות וכותב שם ע״א תחתיהן.
והוא מתחבא בשמרון1ובמלכים הוא אומר ״וינס דרך בית הגן וירדף אחריו יהוא ויאמר גם אותו הכוהו״ וכו׳ (מלכים ב ט׳:כ״ז) – נראה כי בדרך הכוהו כשהיה נס! אפשר כי כשרדפו אחריו לא השיגוהו, כי לא אמ׳ ״ויכוהו אל המרכבה״ אלא ״הַכּוּהוּ״; ולא השגוהו הם בעצמם, אלא הורו בו חצים, והוא נס כמו שאמ׳ ״וינס מגדו״ (שם). ואפשר כי יצא ממגדו; ומה שאמ׳ ״וימת שם״ (שם) – לא מת ממש, אלא השיגוהו החצים בדרך כשהיה נס, וינס מגדו, ושם ״מת״ – שנשתתק מחמת המכות, 2כמו שאומ׳ בנבל ״וימת״ (שמואל א כ״ה:ל״ז) ולא מת עד עשרה ימים (שם פס׳ לח). ואחר כן נשאוהו עבדיו להתחבא בשמרון, ויתחבא בשומרון, וימצאוהו שם עבדי יהוא, ויבאוהו אל יהוא וימיתוהו – כי עדין לא מת. ומה שאמ׳ הנה ויקברוהו כי אמרו בן יהושפט הוא, פרושו: נתנו אותו לקבורה והניחו עבדיו שישאוהו ירושלם, כמו שאמ׳ במלכים ״וירכיבו אותו עבדיו ירושלמה ויקברו אותו בקבורתו עם אבותיו בעיר דוד״ (מלכים ב ט׳:כ״ח).
ואין לבית אחזיהו לעצר כח לממלכה3לא נשאר בבית אחזיהו לעצור כח לממלכה מעת שמת הוא; כי לא היה לו בן גדול ראוי למלוך, וכל אותן שהיו מזרע המלוכה היו קטנים – לפיכך היה כח ביד עתליהו להמית כל זרע המלוכה לבית יהודה (להלן פס׳ י).
1. ובמלכים הוא אומר וכו׳. השוו דבריו שם. וראו גם רש״י ור׳ יוסף קרא שם.
2. כמו שאומ׳ בנבל ״וימת״. שם כתוב ״וימת לבו בקרבו״, וכך צוטט בדברי רד״ק על הפסוק במלכים. ובכן, אין כוונתו שהפסוק בשמואל משמש הוכחה ברורה שמשמעות ״וימת״ סתם לא צריכה להיות מיתה ממש. אלא, כוונתו היא שהואיל ומצאנו משמעות אחרת ל״וימת״ בביטוי ״וימת לבו״, יש מקום להעלות שאף ״וימת״ שבאותו פסוק במלכים אין משמעותו מיתה ממש. השוו דבריו לפסוק שמואל, איפה שהוא מפרש שנבל השתתק מחמת צער.
3. לא נשאר...לעצור כח לממלכה. עיינו דברי הימים ב י״ד:י׳ ובהערות. בתרגום: ״ולא אית לבית אחזיהו גבר דליה חילא למיחד מלכותא״.
[Ahaziah] had been hiding in Samaria. But in Kings it says, “and he fled along the road to Beth-haggan, and Jehu pursued him and said, ‘Kill him too!’ …” (2 Kings 9:27), from which it seems that they killed him on the road, when he was fleeing! It might be that they pursued him but did not catch up to him. After all, the text does not say “they killed him on the chariot,” but rather “kill him.” So they did not actually catch up to him but rather shot arrows at him, whereas he managed to flee, as it says, “He fled to Megiddo” (ibid.). Perhaps he then left Megiddo; and when the text says “and he died there” (ibid.), it does not mean that he really died. Rather, the arrows struck him on the road while he was fleeing, and he fled to Megiddo and “died” there in the sense of having been knocked out because of his wounds—just as the text says “and he died” concerning Nabal (1 Samuel 25:37) even though he did not die until ten days later (ibid. v. 38). Then afterward, [Ahaziah’s] servants carried him to hide in Samaria, which he did. But Jehu’s servants found him there and brought him to Jehu and killed him—for he had not yet died. When the text then says here, “And they buried him, for it was said, ‘He is a son of Jehoshaphat,” it means that they designated him for burial, allowing his servants to carry him to Jerusalem, as it says in Kings, “His servants conveyed him in a chariot to Jerusalem, and they buried him in his grave with his fathers, in the city of David” (2 Kings 9:28).
The house of Ahaziah could not then muster the strength to rule. From the time he died, there was nobody left in the house of Ahaziah who could muster the strength to rule, because he did not have a son old enough to rule. Indeed, all the potential royal heirs were minors. That is why Athaliah had the ability to kill off all the potential royal heirs of the house of David (v. 10)
ואין לבית אחזיהו לעצור כח למלכה – רוצה בזה כי היה ירא יהוא ממנו פן יקח ממנו נקמת יהורם ונקמת בית אחאב כי הוא היה בן יהושפט אשר דרש י״י בכל לבבו והצליח במלחמותיו ולזה הרגו והרג בני אחיו וחשב שאין לירא לו עוד מבית אחזיהו כי אין לבית אחזיהו מי שיוכל לעצור כח לעצמו למלוך ובזה סרה פחדתו מעל יהוא או ירצה בזה ואין לבית אחזיהו מי שנשאר לו כח להלחם עם ממלכה.
מתחבא – מסתתר.
והוא מתחבא – בעת שבקשוהו היה מתחבא בשומרון ומצאו שם.
ויקברהו – צוה להוליכו לירושלים לקברו בקבר הראוי לו כמ״ש במ״ב כי אמרו וכו׳ ובעבור כבוד אביו ראוי לקבר בדרך כבוד.
בן יהושפט – בן יהורם בנו היה אבל בן הבן יחשב לבן.
ואין וכו׳ – לא נשאר מי מבית אחזיה לעכב הכח אצלו להתחזק במלוכה כי כל זרע הממלכה היו קטנים.
וילכדוהו והוא מתחבא בשומרון – זה פי׳ למש״ש שרדף אחריו יהוא, שאז נס לשומרון והתחבא שם, ואחר שהלך יהוא לשומרון והרג בני אחי אחזיה בדרך, נס משומרון, והכוהו במרכבתו במעלה גור אשר את יבלעם שהיה סמוך למגידו, ונס משם למגדו, ויבלעם ומגדו סמוכים זל״ז בחלק מנשה, ושם לכדוהו ויהוא המית אותו ונתן רשות לקברו, ובזה אין סתירה בין הכתובים.
ואין לבית אחזיה לעצור כח לממלכה – ר״ל שלא נשאר לו יורש עצר שיהיה לו כח לעצור בעם ולמלוך, כי בני אחי אחזיה שהם בני יורם ועתליה הומתו ע״י יהוא, ובפרט למ״ש במלכים שבני יהודה לא הסכימו על מלכות אחזיה ולא המלך רק מיושבי ירושלים לבד, ולכן לא בא חילו לעזרו מיד יהוא, וע״כ קמה עתליה לתפוש המלכות לעצמה.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל
 
(י) וַעֲתַלְיָ֙הוּ֙ אֵ֣ם אֲחַזְיָ֔הוּ רָאֲתָ֖ה כִּ֣י מֵ֣ת בְּנָ֑הּ וַתָּ֗קׇם וַתְּדַבֵּ֛ר אֶת⁠־כׇּל⁠־זֶ֥רַע הַמַּמְלָכָ֖ה לְבֵ֥ית יְהוּדָֽה׃
Now when Athaliah the mother of Ahaziah saw that her son was dead, she arose and destroyed all the royal seed of the house of Judah.
מקבילות במקראתרגום כתוביםילקוט שמעוניר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודמלבי״םעודהכל
(י-יב) מלכות עתליה * – מלכים ב י״א:א׳-ג׳
וַעֲתַלְיָהוּ אִמֵיהּ דַאֲחַזְיָהוּ חֲמַת אֲרוּם מִית בְּרָהּ וְקָמַת וּקְטָלַת יַת כָּל זַרְעָא דְמַלְכוּתָא דְלֶאֱנָשׁ בֵּית יְהוּדָה.
ועתליה אם אחזיהו – א״ר יהודה אמר רב אלמלי לא נשתייר אביתר לאחימלך לא נשתייר מזרעו של דוד שריד ופליט דכתיב ותקם (ותאבד) [ותדבר] את כל זרע הממלכה, הכא אשתייר יואש והתם אשתייר אביתר. בחדר המטות, ר׳ אלעזר אומר בעלית בהמ״ק היה טמון, ר׳ שמואל בר נחמני אמר בתאין היה טמון, אמר רבי נראין דברי ר״א בימות החמה ודברי רשב״ג בימות הגשמים.
ותקם ותדבר את כל זרע הממלכה. פירושו: השמדה, כמו ידבר עמים תחתנו (תהלים מ״ז:ד׳). ובנוסחה השניה הוא: ותקם ותאבד (מלכים ב י״א:א׳).
ותקם ותדבר – לשון דבר ובמלכים כתיב ותאבד (מלכים ב י״א:א׳) ועל הדור הזה אמר דוד: למנצח על השמינית (תהלים י״ב:א׳) שראה ברוח הקודש שבדור שמיני יהרג כל זרעו על ידי עתליהו שהרי משלמה עד כאן שמנה דורות והתפלל שישתייר זרעו לזכרון ואומר: הושיעה י״י כי גמר חסיד וגומר (תהלים י״ב:ב׳) ובמלכים אומר: שעל ידי סם המות הרגתם שהרי כתיב שם ותגנוב אותו מתוך בני המלך הממותים (מלכים ב י״א:ב׳) וקרינן המומתי׳ ויש אם למקרא ויש אם למסור׳ המומתי׳ משמע שכבר מתו ואם למסורת הממותים שמתים והולכים על ידי יסורים ל׳ הוה ולא לאלתר וזהו מיתת כישוף וסם המות שלא מתים לאלתר הולכים ומדוכים בתחלואים ושוב מתים ודוגמא ממותי תחלואי רעב (ירמיהו י״ד:י״ח) כי גם הם אינם מתים לאלתר.
she arose and destroyed – Heb. וַתְּדַבֵּר, an expression of דֶּבֶר, pestilence. In II Kings (11:1), it is written: וַתְּאַבֵּד. Concerning this generation, David recited: (Ps. 12:1): "For the conductor on the sheminith,⁠" for David foresaw with the holy spirit that in the eighth generation [of his dynasty] all his descendants would be slain by Athaliah, for there are eight generations from Solomon till here. And he prayed that his seed would survive for a remembrance, and said, (ibid. verse 2): "Save, O Lord, for the pious are gone, etc.⁠" In II Kings (11:2), Scripture states that she killed them by poisoning them, for it is written: "and she stole him away from the dying (הַמְמוֹתִים) children of the king"; we read: הַמּוּמָתִים the slain. Both the traditional reading and the masoretic text have authority. הַמּוּמָתִים means that they already died, and the masoretic text in which the word used is הַמְמוֹתִים means that they were dying in agony. This is written in the continuous present tense, i.e., not all at once but continuously being crushed by illnesses, and then dying. An example is (Jer. 16:4): "Dying of (מְמוֹתֵי) sicknesses they shall die, etc. and with famine,⁠" because they too will not die immediately.
1ותדבר – ותמית, מענין ״דבר כבד מאד״ (שמות ט׳:ג׳); ובמקומו במלכים: ״ותאבד״ (מלכים ב י״א:א׳).
1. ותדבר וכו׳. דיבור זה חסר בכת״י פריס, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק. יש לשער שההפניה למלכים הוספה בשלב מאוחר יותר, כי היא נמצאת רק בענף אחד של כת״י. והשוו דבריו למלכים שם. בהתאם לדבריו כאן, כותב רד״ק בספר השרשים ערך ״דבר״ ש״דֶבֶר״ הוא ענין מיתה. והשוו התרגום והמיוחס לרש״י.
Vattedabber. [This means]: and she killed, akin to: “a very severe dever (=pestilence)” (Exodus 9:3). In the parallel verse in Kings it in fact says, “and she killed off” (2 Kings 11:1).
ותדבר – הביאה עליהם הדבר כי האכילה אותם דבר ארסי וכדומה.
לבית יהודה – של בית יהודה.
ועתליה – כל הספור הבא הועתק מס׳ מלכים סימן י״א בשנוים רבים, כמו שנבאר.
ותדבר – הוא פי׳ למ״ש ותאבד, שאבדה אותם ע״י דבר וסם המות.
מקבילות במקראתרגום כתוביםילקוט שמעוניר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודמלבי״םהכל
 
(יא) וַתִּקַּח֩ יְהוֹשַׁבְעַ֨ת בַּת⁠־הַמֶּ֜לֶךְ אֶת⁠־יוֹאָ֣שׁ בֶּן⁠־אֲחַזְיָ֗הוּ וַתִּגְנֹ֤ב אֹתוֹ֙ מִתּ֤וֹךְ בְּנֵֽי⁠־הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַמּ֣וּמָתִ֔ים וַתִּתֵּ֥ן אֹת֛וֹ וְאֶת⁠־מֵינִקְתּ֖וֹ בַּחֲדַ֣ר הַמִּטּ֑וֹת וַתַּסְתִּירֵ֡הוּ יְהוֹשַׁבְעַ֣ת בַּת⁠־הַמֶּ֣לֶךְ יְהוֹרָ֡ם אֵ֩שֶׁת֩ יְהוֹיָדָ֨ע הַכֹּהֵ֜ן כִּ֣י הִיא֩ הָיְתָ֨ה אֲח֧וֹת אֲחַזְיָ֛הוּ מִפְּנֵ֥י עֲתַלְיָ֖הוּ וְלֹ֥א הֱמִיתָֽתְהוּ׃
But Jehoshabeath, the daughter of the king, took Joash the son of Ahaziah, and stole him away from among the king's sons that were slain, and put him and his nurse in the bed-chamber. So Jehoshabeath, the daughter of king Jehoram, the wife of Jehoiada the priest — for she was the sister of Ahaziah — hid him from Athaliah, so that she did not slay him.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק י]

וּנְסִיבַת יְהוֹשַׁבְעַת בְּרַת מַלְכָּא יַת יוֹאָשׁ בַּר אֲחַזְיָהוּ דִי יְלֵידַת לֵיהּ צִבְיָה מִן בְּאֵרָה דְשֶׁבַע וּגְנִיבַת יָתֵיהּ מִמְצַע בְּנֵי מַלְכָּא דְאִתְקְטִילוּ וִיהָבַת יָתֵיהּ וְיַת תּוּרְבַּנְתֵּיהּ בְּקוֹדֶשׁ קוּדְשַׁיָא וּטְמַרְתֵּיהּ יְהוֹשַׁבְעַת בְּרַת מַלְכָּא יְהוֹרָם אִתַּת יְהוֹיָדָע כַּהֲנָא אֲרוּם הִיא הֲוַת אֲחָתֵיהּ דַאֲחַזְיָהוּ מִן קֳדָם עֲתַלְיָהוּ וְלָא קְטַלְתֵּיהּ.
בחדר המטות – תרגום באדרון בית ערסתא כלומר בעזרה בחדר שכיבת הכהנים ורבינו שלמה זצ״ל פי׳ בעליית בית קדש הקדשים כדכתיב במלכים: ויהי אתה בבית י״י מתחבא וגו׳ (מלכים ב י״א:ג׳) ועליו אמר דוד: כי יצפנני בסוכה וגו׳ (תהלים כ״ז:ה׳) וקורהו חדר המטות (מלכים ב י״א:ב׳) על שם בין שדי ילין (שיר השירים א׳:י״ג) והוא שיסד הקליר (ר׳ אליעזר הקליר בזכרונות דיום א׳ דר״ה) אם פץ למטות נפץ חדר המטות לכפור יזכור חורבן הבית יכפר עליכם.
in the bed chamber The Targum [Jonathan to II Kings 11:2] renders: in the chamber of the beds, i.e., in the forecourt, in the room where the priests sleep, but Rabbi Solomon of blessed memory (Rashi ad loc) explained it as the attic of the Holy of Holies, as it is written in Kings (verse 3): "And he hid with her in the House of the Lord, etc.,⁠" and concerning him, David said, (Ps. 27:5): "For He will hide me in His Tabernacle, etc.⁠" He calls it the bed chamber based on (Song 1:13): "between my breasts he will lie,⁠" and that is what the Kallir, Rabbi Eliezer Kara composed (in Zichronoth for the first day of Rosh Hashanah in the section devoted to the letter "nun"): If He said to cause them to totter, the smashing of the bed-chamber He will remember for an atonement. The destruction of the Temple will atone for them.
1בחדר המטות – כמו שתרגם יונתן אותו במלכים (שם פס׳ ב) ״באדרון 2בית משכבא״, כלומ׳: 3בחדר שהיו שוכבין יהוידע ויהשבעת אשתו.
1. בחדר המטות וכו׳. גם דיבור זה חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שאף הוא מתוספותיו של רד״ק.
2. בית משכבא. לפנינו: ״בית ערסתא״; וכעין זה בציטוטים של התרגום בדברי רד״ק על הפסוק במלכים ובמיוחס לרש״י כאן. ובתרגום כאן: ״בקדש קודשיא״; השוו רש״י על הפסוק במלכים, והמדרש שמצטט רד״ק שם.
3. בחדר שהיו שוכבין וכו׳. אבל ראו מה שהוא מוסיף לפרש על הפסוק במלכים.
In the bedroom. [This is to be understood] as Targum Jonathan renders it in Kings (ibid. v. 2): “in the sleeping quarters”; that is, in the room in which Jehoiada and his wife Jehoshabeath slept.
מינקתו – מלא יו״ד אחר מ״ם ולא אחר נו״ן.
בת המלך – בת יהורם היתה אחות אחזיה.
בחדר המטות – שהי׳ בבה״מ.
יהוידע הכהן – יתכן שהוא יוחנן הנזכר בד״ה א׳ ה׳ ועיין בסוף מלכים בחשבון הדורות.
כי הוא וכו׳ – ולזה חמלה על בנו.
מפני עתליה – מוסב על ותסתירהו לומר ההסתרה היה מפני עתליה.
ותתן. שם כתוב מתוך בני המלך המומתים אותו ואת מניקתו בחדר המטות – ופרשתי שם שהמקום ששכבו שם המומתים בסם קורא חדר המטות, ששם שכבו על מטותיהם, ועזרא ספר שגם המקום שהחביאה אותו שם בבהמ״ק נקרא ג״כ חדר המטות ע״ש המאורע.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת דודמלבי״םהכל
 
(יב) וַיְהִ֤י אִתָּם֙ בְּבֵ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים מִתְחַבֵּ֖א שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וַעֲתַלְיָ֖ה מֹלֶ֥כֶת עַל⁠־הָאָֽרֶץ׃
And he was with them hidden in the house of God six years; and Athaliah reigned over the land.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק י]

וַהֲוָה עִמְהוֹן בְּבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ מִטַמַר שִׁיתּ שְׁנִין וַעֲתַלְיָה מְלֶכֶת עַל אַרְעָא.
ויהי אתם – יואש היה עם יהושבעת ובעלה בבית האלהים כי יהוידע בעלה היה כ״ג והתמידו לשבת בבית המקדש.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144